יום שבת בבוקר, א’ סוכות 25.9.1999 אנחנו מטיילים במושב. אני עם בטן של סוף תשיעי, מותשת מכל השיטות שהציעו לנו לזירוז וקיצור על התנהגות טובה. לפי ה”ספר עם הגלגל” (הידוע גם בכינוי המדריך הישראלי להריון ולידה) היום צפוי המפגש עם בנינו הבכור. חיכינו לו כל כך! היום צפויה הלידה.
ואז, מול בית הכנסת מתגלה פַּרְסָה. למחרת בבוקר, אוּרִי יצא אל עולמנו.
מאז חיינו קיבלו סיבוב פרסה, שינוי פנימי עמוק שאפשר אך יהיה דל לתאר אותו, כשינוי מרצון לקבל לרצון להשפיע.
מאז, זאת הפַּרְסָה (שבתמונה) נמצאת במפתן הבית שלנו, מַבְרִיכָה פנים וחוץ, לידה ובְּרָכָה.
מפתן זה אזור של בין לבין. אזור מצוין לאימונים.
פרסה זו צורה שמדגימה מהלך לכיוון אחד, שחלוף לכיוון הפוך ו/או זרימה דו כיוונית שוטפת. זה מהלך אימוני קלאסי לנשיאת הפכים* אימון תודעה פרדוקסלית*. מסורות חכמה שונות מציעות אימון כזה וכמובן שגם אצלנו. למשל בהבטי אור ישר, אור מקיף ואור חוזר במורד ומעלה עשר הספירות.
שאלה כמו: “מה אפשרי שיהיה טוב מזה?”* מוסיפה מימד לאימון בציר שפתוח אל הטוב בלי לשפוט או להגדיר מהו.
אם כך, זו הצעה לאימון פרסה במפתן שנה. אימון שעניינו הכנת הכלי במהלך שמתחיל ב א’ אלול ומסתיים בשמיני עצרת:
1. הכנה (הכנעה)
התכווננות בתוכנו, בינינו ועם מה שמעבר לנו, לאתחל את הכלי (כלי מלשון יכולת וספירת מלכות) שאנחנו, להתחבר.
להתחיל לכונן מהלך של הכנעה, הבדלה המתקה. ברישום גס אפשר לסמן התחלה מ א’ אלול דרך ראש השנה (הכנעה), עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים (הבדלה) וסיום בשמיני עצרת (המתקה).
2. השקטה (הכנעה)
מספרים שמידע דחוס מגיע כל שנה בימים אלו, קצת כמו קבצי zip. אלו זמנים טובים להשקיט את ווליום המשדר כך שכשישודר אותו מידע, תהיה לנו מערכת מאותחלת לקליטה (כך מספרת מילי בן חיל).
3. החשכה (הכנעה)
להחשיך קצת את עצמנו, שלא נפספס שבין 6 ל 7 נכנס אור* (שישי שבת, אלול תשרי, אדר ניסן, גיל 6 ל 7, ספירת יסוד ל מלכות וכו’. גם זה רעיון מבוסס למידה ממילי בן חיל). במהלך חדש, אתחול, כמו במחשב טוב שיהיה עמעום/ כיבוי/ סגירת תוכניות והבנות (הכנעה) שלי. של הרצון העצמי. ירידה במורד הפרסה מא’ אלול. אצלנו בחברותא של אור פשוט, התאמנו ב 40 יום בהם כל אחת התאמנה ושיחקה במה שבחרה לעצמה. למשל: שאלה, תנועה בגוף, בנפש, בתודעה. עיקר העניין: הכנעה. לקבל דין. לדעת/ להתחבר לשפע מסוג דין. למוסס תבניות. לבקש ולשאול להשתנות.
4. הבדלה
לזהות, להבחין, לשאול. למשל: השנה, בין התשפ”ו להתשפ”ז, בין ו’ ל ז’, בין לב שבוי ללב זהב, ברוך השם, שמנו לב שאין לנו שבויות וחטופים בעזה. טוב להבדיל בין רצון עצמי (ר”ע) לרצון הישות הבוראת, להבדיל בין ירידה לעליה, בין אני לאנחנו, בין הכרה חלקיקית אנושית להכרה גלית תודעתית, בין עץ הדעת טוב ורע ועץ החיים.
5. המתקה
לחבר, לעלות, להשפיע מלמטה, דרך הסוכה, צל האמונה ועד למרחבים שיפתחו במהלך השנה הזו. בשמיני עצרת (שהוא חג נפרד מסוכות) נעצרת הזרימה ונחתם חותם, התחום שבו הכלי שהכנו, יוכל לקבל, להזרים ולהשפיע ממנו בהמשך השנה.
חברות וחברים,
יש לנו לאורך כל השנה הזדמנויות לְהִתְעַלּוּת וְהִתְפַּתְּחוּת. אימון הפרסה במפתן השנה זו הזדמנות נהדרת . למי שלא הסתייע הפעם, אל צער, סימן שהזמן עוד לא פגש את המועד. כשאנחנו במוּכָנוּת לְהִתְפַּתְּחוּת, הזדמנויות רבות שונות ונוספות מגיעות.
בְּשׂוֹרוֹת שְׂמֵחוֹת*
שנה טובה ומבורכת 🩵
תודה לכל המורים והמורות שמהן למדתי השנה, פירוט בכוכביות והמקורות:
*התכנים כאן ולא רק כאן בהשראת למידה ממילי בן חיל ותמר שיפוני בהסכת שִׂיחַ בַּשָּׂדֶה והרבה ספיר, למשל בתכנים על סוכות.
*השאלה “מה אפשרי שיהיה טוב מזה?” היא “שאלת הדגל” של שרונה הדר חורי, שעוסקת וכותבת על “לחיות בתקוה עם שפת השאלה“.
*המונח נשיאת הפכים מלימודי חשיבה הכרתית של ימימה אביטל עליה השלום.
*המונח תודעה פרדוקסלית מבוסס מאמר בשם זה של פרופ’ אלה מרון ספקטור ושותפיה ומשמעותו, כמו נשיאת הפכים: יכולת לקבל ולפעול עם איכויות תודעתיות הפוכות ומנוגדות.
* בשורות שמחות – ברכה ששמעתי מהרבנית ימימיה מזרחי
* אפשר לחבר את מודל האימון של “הכנעה, הבדלה, המתקה” למודל האימון “נוכחות, זיהוי, בחירה” שמופיע כהוראת בטיחות מספר 5 בפוסט על הוראות בטיחות ב”אור פשוט”.